#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לומר לטבח שקול לי בדינר בשר?<p></p><p dir=""rtl"">ובאיזה אופן אומרים?</p>"	אסור. אלא אומר לפי מידה, כמו חלקא ופלגו חלקא.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו שימלא לו מידה מסויימת?</p><p dir='rtl'>והאם מותר לומר לו מלא לי כלי זה?</p><p dir='rtl'>ואיך הדין אם אותו כלי מיוחד למידה?	אסור לומר מידה.</p><p dir='rtl'>מותר לומר כלי זה.</p><p dir='rtl'>ובמיוחד למידה ר&quot;י אוסר, ובדעת חכמים מח' רב יהודה ורבא.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דפליגי ר&quot;י ורבנן במילוי כלי ביו&quot;ט, דת&quot;ק אמר אבל לא במידה, ור' יהודה אמר אם היה מיוחד למידה לא ימלאנו, במאי פליגי לרב יהודה ולרבא?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם מה דגבי קופיץ ר&quot;י לקולא ורבנן לחומרא?	לרב יהודה - במיוחד למידה לכו&quot;ע אסור, ופליגי בעומד ואינו מיוחד.</p><p dir='rtl'>לרבא - לת&quot;ק אסור רק להזכיר שם מידה, </p><p dir='rtl'>רבי יהודה מקל בקופיץ דאינו עומד למידה, ומחמיר בעומד או מיוחד למידה.</p><p dir='rtl'>רבנן מחמירים באופן שעושה כדרך חול שפעמים שוקל בקופיץ, ומקילים בעומד למידה שאינו דרך חול. ואף במיוחד למידה פעמים שאדם מודד לחבירו לשתות בכלי מידה.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי היה אבא שאול בן בטנית ממלא מידותיו מהערב, ומדוע עשה כן? (3)	י&quot;א ביו&quot;ט משום איסור מדידה.</p><p dir='rtl'>וי&quot;א אף בחוה&quot;מ [משום בירורי המידות] ומשום ביטול בית המדרש.</p><p dir='rtl'>וי&quot;א אף בחול משום מיצוי המידות.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באבא שאול בן בטנית שכנס ג' מאות גרבי יין מה עשה בהם?</p><p dir='rtl'>ומה אמרו הגזברים? ומה השיבם? ומה אמרו לו לבסוף?	הביאם להקדש ושאל מה יעשה. ואמרו הגזברים דהם שלו.</p><p dir='rtl'>א&quot;ל שאין רצונו בכך, ואמרו לו שא&quot;כ יעשה בהם צרכי רבים, כמו מי שגזל ולא יודע למי גזל.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד שעורים לבהמתו?</p><p dir='rtl'>והאם מותר למדוד תבלין לקדירה?</p><p dir='rtl'>וקמח לעיסה לחלה? ומה אמר שמואל בזה?	אסור למדוד לבהמה, אבל קודר קב או קבים ונותן לפניה.</p><p dir='rtl'>נחתום הותר למדוד תבלין לקדירה שלא יקדיח תבשילו.</p><p dir='rtl'>קמח מותר כדי שתטול חלה בעין יפה. ושמואל אמר שאסור, ופירשו דגם הוא מודה דמעיקר הדין מותר, ורק שאמר הלכה למעשה לא לעשות.	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרקד ביו&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ולשנות? ואיך ההלכה?</p><p dir='rtl'>ומה יעשה כשנפל צרור או קיסם?</p><p dir='rtl'>והאם צריך לעשות שינוי?	"לרקד אסור.<p></p><p dir=""rtl"">לשנות מח', ולהלכה מותר.</p><p dir=""rtl"">בנפל צרור או קיסם לברייתא לכו""ע מותר לשנות.</p><p dir=""rtl"">לתנא קמיה דרבינא כה""ג נמי יטול ביד, וא""ל דכ""ש דכה""ג מחזי כבורר.</p><p dir=""rtl"">ומח' אמוראים אי צריך לעשות שינוי.</p>"	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח מחנווני ביצים במניין ומדוע?</p><p dir='rtl'>ומה אסור להזכיר? (2)	"מותר, דכן דרך בעה""ב למנות בתוך ביתו.<p></p><p dir=""rtl"">ומח' אי אסור להזכיר סכום מידה כגון קב או קבים, או שאסור להזכיר סכום מקח דהיינו פיסוק דמים.</p>"	<br/>ביצה דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ק דמתני' התיר לומר לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במידה. ורבי יהודה אומר דאם היה כלי המיוחד למידה לא ימלאנו.<br>מה כוונת דברי ת""ק ומה הוסיף רבי יהודה? (2)"	"לרב יהודה - ת""ק נמי אסר במיוחד למידה שמודדים בו. ור' יהודה אסר אף בעומד למידה שכאשר ישבר כלי המידה ימדדו בו במקומו.<br>לרבא - ת""ק אסר להזכיר שם מידה. ורבי יהודה אסר במיוחד למידה, אף כשאינו מזכיר."	ביצה דף כט		
